- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ת"א 44558-07-10
|
ת"א בית משפט השלום הרצליה |
44558-07-10
24.1.2013 |
|
בפני : חנה קלוגמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: TERZA PROPERTIES LIMITED עו"ד מיכאל בן עדי עו"ד אירית מרציאנו |
: 1. גילו גיל בע"מ 2. רוקח .אי.אל בע"מ עו"ד איתי ברדה |
| פסק-דין | |
1. לפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף. התביעה הוגדרה על ידי התובעות כתביעה הנובעת מהפרת התקשרות שהייתה בין התובעות לנתבעת ואשר בגין הפרה זו יש לפצות, להשיב ושפות את התובעות בסך של 1,700,000 ש"ח.
2. כתב התביעה הוגש הן בעילה חוזית והן בעילה הנזיקית הנובעת מהסכם שנחתם בין הצדדים להשכרת נכס ברחוב יונה הנביא 2 ת"א (להלן: "הנכס").
התובעת שכרה את הנכס מאת הנתבעת לצורך הפעלת מועדון במקום.
לאחר שהתובעת פינתה את הנכס בעקבות הליך פנוי שהתקיים בבית משפט השלום בת"א הוגשה על ידה תביעה זו לפיצוי בגין הפרת הסכם השכירות שנכרת בינה לבין הנתבעת ובגין הנזקים שגרמה לה הנתבעת.
הנתבעת מצדה הגישה כתב הגנה ובצדו בקשה לסילוק התביעה על הסף בהתאם לתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "התקנות").
לטענתה כתב התביעה איננו מגלה עילת תביעה והוא מעלה טענות בעלמא מבלי שצורפה להם כל אסמכתא.
3. הפן הנורמטיבי לסילוק תביעה על הסף:
הפסיקה נוקטת בגישה לפיה בית המשפט יעדיף תמיד דיון ענייני בתובענה מאשר סילוקה על הסף וכבר נאמר בסוגיית סילוק על הסף (שנקבעה בתקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי), כך:
"...מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ופתרון ענייני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי; על-כן, שבית המשפט יבכר תמיד דיון ענייני בפלוגתא, על פני פתרון דיוני פורמאליסטי.." (ע"א 593/83 [6], בעמ' 671 מול אות השוליים ו).
הטעם לגישה זו נעוץ בכך שהדרך הנ"ל -
"...שוללת מהתובע את זכותו להביא את ענינו, כפי שנטען, לפני בית המשפט..." (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 365).
מכיוון שכך, קבעה הפסיקה מבחנים צרים וברורים, ורק בהתקיימם ייאות בית המשפט לנקוט דרך מקוצרת והחלטית זו בלי להידרש לסוגיה שבמחלוקת גופא.
ב-ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה (פורסם בנבו) (פורסם ביום 08/07/1991) נאמר לעניין זה כך: "...רצון המחוקק הוא, שבית המשפט לא יבזבז זמנו לריק ולא יעסוק בטענות שאין בהן ממש".
השאלה האם המקרה הנדון נכנס בגדר אותם מקרים יוצאי דופן בהם בית המשפט ימחק או ידחה תביעה לפני שהתקיים הליך ההוכחות.
4. מחיקה על הסף קבועה בתקנה 100 לתקסד"א והיא קובעת כך:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:
(1) אין הכתב מראה עילת תביעה ;
(2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או
קנטרנית;
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
